"קהילה שהתקיימה מימי רדת בני יעקב מצרימה ועד גירושם ממנה בימי גאמאל עבד אל-נאצר, משנות לידתנו כאומה על גדות היאור, ועד ראשית עצמאותנו המודרנית. דורות ארוכים אלה עמדו בסימן תחלופתן של תקופות שכול אחת מהן הותירה משקע משמעותי והוסיפה ממד ליהדות מצרים.

"לקהילה המקורית העתיקה, שהגיעה לשיאה באלכסנדריה ההלנית, הצטרף מראשית המאה השש עשרה ציבור ממגורשי ספרדי ומשלהי המאה התשע עשרה הגיעו אשכנזים מפליטי האנטישמיות באירופה.

אל המאה העשרים נכנסה אם כן, יהדות מצרים כקהילה רב-לשונית ורב-תרבותית, מעין מיקרוקוסמוס של העם ההודי לתפוצותיו. חייה התוססים של יהדות מצרים במחצית הראשונה של המאה העשרים אכן ניזונו מעושר זה ואף ממתחים בין רכיביה אלה. הקהילה שאבה השראה ואנרגיות ממורשותיהם של סעדיה באון והרמב"ם, מפעילותם של אינטלקטואלים מתחומי העיתונות והפוליטיקה, מפער בין שמרנים לציונים, מהבדלי תפישות בין דורות, מיזמותם הכלכלית של בני כול העדות, מקשריהן של בני המשפחות המוליכות עם ארצות הים התיכון כולן..."
 

המרכז למורשת יהדות מצרים הציב לעצמו מספר מטרות:

להנציח את מורשת יהדות מצרים- היסטורית,  ערכית ותרבותית מימי קדם עד היום.

לעודד ולקדם מחקרים על ידי הענקת מלגות בנושא המורשת, ללמדם במסגרת אקדמאיות
      מקובלות, ובבתי ספר- ולפרסמם.

לערוך ימי עיון, כנסים, הרצאות, השתלמויות, פעולות תרבותיות, חינוכיות ולימודיות, על רמה
      אקדמית, ולתעד אותם.

      ועדה מדעית תלווה את הפעילות האקדמית.

איסוף חפצים, תמונות כתבי יד, מסמכים, פרסומים וספרים,  וקטלוגם במסגרת ארכיון.

פיתוח אילנות יוחסין לתולדות משפחות, והכנת פנקס הקהילה.

איסוף תיעוד בעל פה של אנשי הקהילה.

לפתח אתר באינטרנט ליידע, לקבל פרסומים ולתקשר עם כל התפוצות.