למתי מעט בשרות החוץ הישראלי ניסיון עשיר ומגוון כמו זה כל אפרים דובק- יליד מצרים שעלה בארץ ב- 1949 והוא בין 19. שש שנים מאוחר היותר זכה להצלחה יוצאת דופן כאשר נבכר לראש עיריית בית שאן. לאחר שמילא שורה של תפקידים מכובדים ובהם מנכ"ל הארגון העולמי של יהודי ארצות ערב (WOJAC),נענה דובק להצעת ראש הממשלה דאז הגברת גולדה מאיר ז"ל והיה לשגריר ישראל הראשון בצ'אד. כך החלה קריירה דיפלומטית מפוארת שבמהלכה נדד אפרים דובק במשך למעלה משישים שנה יחד עם אשתו שרה, אף היא ילידת מצרים, מיבשת ליבשת. בקהיר עיר הולדתו שירת פעמים – תחילה כדיר בשנת 1980, עם כינון היחסים עם מצרים וכעבור מספר שנים חזר- הפעם כשגריר.

בספרו החדש "קצרים דיפלומטיים", השנון והמשעשע מספר דובק על חוויותיו חוצות היבשות. יש כאן תיעוד נדיר של חיי הדיפלומט הישראלי ומשפחתו בימים עברו, כאשר על הטלפון הנייד, הטלביזיה הלוויינית והאינטרנט טרם שמעו, והריחוק מהבית היה לפעמים קשה מנשוא.

יוצאי מצרים ימצאו עניין מיוחד בשני הפרקים הארוכים הדנים בשליחות דובק בארץ היאור. המפגש המחודש עם עיר שעזב שלושים שנה קודם לכן, תחושת השליחות והזכות שניתנה לו לחזור כנציגה של מדינת ישראל הריבונית.

בהמשך הוא מתאר את הנסיעה הראשונה שלו בקהיר, במכונית מאובטחת ובליווי שומרים מצרים חמושים:"כל הדרך ניסיתי לקלוט שבריר של מקום מוכר אך לשווא. כשעברנו בכיכר "השחרור"- מידן אל תחריר- שזכותי כאחת הכיכרות היפות בעולם, לא יכולתי יותר להתאפק. עצרתי את הרכב ולמגינת לבם של שומרי הראש הרבים יצאתי לטיל ברגל-בכיכר זו גרתי יותר מ- 12 שנים בבנין מפואר בן שבע קומות התהלכתי ברחובות הסמוכים לה אלפי פעמים. הכרתי כל חנות, כל בניין, כל פינה. קיוויתי שכאן, אמצא מזהו המוכר לי, משהו שיזכיר לי את ילדותי... אך לא רק הפרקים על מצרים מסקרנים. אפרים דובק הוא בראש ובראשונה דיפלומט מנוסה הפועל ללא לאות למען מדינתו במסיבות ובמצבים לא תמיד קלים. זאת הוא עוזה מבלי לאבד את חוש ההומור שלו.

בדרך אין הוא שוכח לשבח את תרומתה של שרה אשתו שעמדה לצדו במהלך כל השנים.