מפעל אוריינט יודאיקום,שבמכון בן- צבי, נועד לכנס את המקורות לתולדות עם ישראל בארצות שתחת שלטון המוסלמים, למן הכיבוש הערבי ועד לשנות ה-50 של המאה העשרים. להבדיל מכרכים אחרים של המפעל, העוסקים באזורים גיאוגרפיים ובקהילות, מביא כרך זה אוסף תעודות המתמקד באדם אחד, אפרים בן שמריה, שהיה ראש קהל הירושלמיים בפסטאט שבמצרים, ובראש הקהילה כולה ולמעשה על מצרים כולה, במשך חמישים שנה בקירוב, במחצית הראשונה של המאה האחת- עשרה. הוא נתמנה לתפקידו על ידי גאון ישיבת ארץ- ישראל, שהיה בעל הסמכות לנמות את כל בעלי התפקידים בקהילותיהם. הגאון בארץ –ישראל היה הממונה על כל היהודים הרבניים בממלכה הפאטמית, שכן על פי המסורת היו קהילות מצרים שייכות לרשותה של ישיבת ארץ- ישראל, הסנהדרין.

קהילת פסטאט הייתה קהילה גדולה ועשירה שנודעה חשיבות רבה לתמיכתה בישיבת ארץ- ישראל וביישוב היהודי בארץ הן בממון ( על ידי תרומות) והן באמצעות קשריה וקרבתה למרכז השלטון הפאטמי. בספר מובאים בין היתר, מאורעות בחייו של אפרים בן שמריה, מנהיגותו, תאריו וסמכויותיו, מחלוקות בקהילת פסטאט, מתנגדים מבית –המערערים על מנהיגותו של אפרים מקרב קהל הירושלמיים, קשרים עם ישיבת ארץ ישראל, האצלת סמכויות, תמיכה הדדית, קשרים אישיים, פרשת נתן בן אברהם, קשרים עם קהילות מצרים וצפון- אפריקה, שטרות מבית דינו של אפרים בן שמריה ועוד.