ספר זה שהוא אוטוביוגרפיה של המחבר, אליהו ברכה, כתוב בשפה שוטפת ומתאר עלילות ואירועים מרתקים מחייו הקשורים גם בראשית דרכה של מדינת וישראל.

אליהו, יליד אלכסנדריה שהתוודע לציונות רק בגיל 17, נכנס לפעילות נמרצת לטובת העניין הציוני ועלה לארץ עוד ב-1946 כ"חייל" יהודי מפלשתינה ששרת בצבא הבריטי.

בארץ הצטרף לקיבוץ ברור חייל בנגב עוד בשלביו הראשונים ומכאן יצא לשליחויות במצרים ובאלג'יר ועסק בארגון העלייה מארצות אלו.

לאחר סיום תפקידיו אלה התחיל בעבודתו האזרחית בצי הישראלי, תחילה ב"צים" ולאחר מכן ב"אל- ים" והיה אחד המועסקים הראשונים בחברה זו. פעילותו הציבורית לא נפדרה. הוא שימש כהבר במועצת רשות הנמלים והיה גם פעיל במועדון רוטרי תחילה בחיפה בה שימש כנשיא המועדון וגם כנגיד הרוטרי ישראל.

בספר, למרות עיקרו שהוא אוטוביוגרפיה, הוא פורש גם מידע מעניין על ההיסטוריה של מצריים ועל אישים קובעים בארץ ובארצות בהם שרת.