בית הכנסת המפואר אליהו הנביא באלכסנדריה נבנה מחדש ע"י אדריכלים איטלקיים בין השנים 1836 ו-1850, בהשתדלותו ובתמיכתו של סיר משה מונטיפיורי, שקיבל היתר בנייה מיוחד משליט מצריים, מוחמד עלי, לאחר שעמד חרב במשך 60 שנה.

 

תאריך היסוד של בית הכנסת המקורי לא בדיוק ידוע. על כל פנים, לוח המוצב בבית הכנסת מציין כי דבר קיומו של ביה"כ מתועד לראשונה ביומנו של רבי עובדיה מברטנורה, שביקר באלכסנדריה בזמן מסעו מאיטליה לירושלים בשנת 1478.

בשנות השמונים של המאה ה-18 הייתה רעידת אדמה, שהרסה כמעט את כל הבתים של קהילת יהודי אלכסנדריה, רק בית הכנסת אליהו הנביא נשאר על עומדו ולא ניזוק. מה שלא עשתה רעידת האדמה, עשה נפוליון בעת הכיבוש הצרפתי של מצרים בשנת 1790, בהפגזה מספינת תותחים על בית הכנסת שעמד בין המבצר "קום אל דיק" ובין הים. בית הכנסת הפך לעיי חורבות ועמד בשיממונו במשך 60 שנה.

במתחם הקהילה היהודית ברחוב נאבי דניאל נמצאים בית הכנסת אליהו הנביא, בניין משרדי הקהילה שבו שכן בית הדין הרבני ובניין נוסף ששימש כבית הספר היהודי מושכר כיום למוסד חינוך מוסלמי. הבניינים ההיסטוריים היפהפיים טובלים בגינות נוי מטופחות ומתוחזקים לטלפיות.

בית הכנסת הנחשב לגדול במזרח התיכון, הוא מבנה מרשים: גרם מדרגות שיש צחורות ורחבות מוביל לרחבת הכניסה המוקפת גדר אבן מסוגננת. החלל הענק בפנים, שעד מחצית המאה ה-20 הכיל 1,000 מתפללים, מואר באורן של עשרות מנורות שבעת קנים, בתוספת אור יום הבוקע מהוויטראז'ים המסוגננים. קשתות האבן ועמודי שיש קררה איטלקי בגון ורדרד, בעלי כותרות יוניות צחורות, משווים למקום מראה של קתדראלה. על גב המושבים מוצמדים עדיין דיסקיות פליז הנושאות את שם בעליהן. אבל התחושה הכללית היא של ריקנות, של מקום שוקק חיים שהיה מוזיאון.

 

בבניין הקהילה באלכסנדריה ארכיון ענק ובו שמור עברה של הקהילה: תעודות הלידה והפטירה , הכתובות וערב רב של ספרים ומסמכים ישנים. באחד הארונות הנעולים שמורים הגביעים בהם זכתה קבוצת הכדור-סל מכבי אלכסנדריה, אלופת מצרים בשנות ה-30 של המאה ה-20.

 

כל הרבנים הראשיים הגיעו לאלכסנדריה מחוץ למצרים, מתורכיה, ממרוקו או מארץ ישראל שהייתה תחת שלטון עותמאני. כך רבי אליהו ישראל שמונה לרב ראשי בשנת 1773, רבי יונתן גאלאנט ב-1793, שהוחלף ע"י רבי משה ישראל, רבי ידידיה ישראל ב-1802, רבי משה ישראל חזן ב-1856- רבי נתן עמרם ב-1863, רבי משה פארדו ב-1872, רבי יוסף מזרחי ב-1873, רבי משה פארדו ב-1875, רבי בכור אליהו חזר ב-1888, רבי רברהם אביכזיר ב-1908, רבי רפאל דלה פרגולה ב-1910, רבי אברהם דביכזיר ב-1923, פרופ' דוד פראטו ב-1928 – ד"ר משה ונטורה כרב ראשי ורבי אהרון אנג'ל כסגנו התמנו ב-1937. מן הקהילה המפוארת של יהודי אלכסנדריה שמנתה לפי האומדן בשנת 1947 (לפני ההכרזה על הקמת מדינת ישראל) כ-40 אלף נפש נותרו היום רק 6 יהודים.

פרט לבית הכנסת אליהו הנביא, כל יתר 15 בתי הכנסת שהיו באלכסנדריה נמכרו או הוחרמו ע"ע השלטונות המצריים.